בזמן שרוב תעשיית הרכב מנסה להבין איך לדחוס עוד קצת סוללה לתוך קרוסאובר משפחתי אפרורי ובמחיר שיגרום לכם לשקול מכירת כליה, החבר'ה של BYD החליטו להרים את המבט הכי גבוה שאפשר. ויודעים מה? יש מצב שהם טיפסו ישר לתוך האולימפוס של אריסטוקרטיית הרכב העולמית, בלי לבקש רשות מאף אחד. חשיפת ה-YANGWANG ALTIOR באבו דאבי היא לא סתם עוד השקה של מכונית חשמלית מהירה; מדובר בהצהרת כוונות פראית שנחתה עם נעליים בוציות ישר על השטיחים המפוארים של השמות הכי מקודשים בתעשייה, כמו רולס רויס ומייבאך.
המכונית הזו היא נפיל מוטורי באורך של 5.6 מטרים. רק כדי לסבר את האוזן, היא ארוכה יותר מרולס רויס גוסט – שזה בערך האורך של חצי רחוב ממוצע בגבעתיים. העיצוב שלה, לדבריהם, שואב השראה מכלי ברונזה טקסיים מהתרבות הסינית העתיקה, אבל המרכב עצמו משדר פרופורציות קלאסיות ומלכותיות שמזכירות מאוד את האסכולה הבריטית הנוקשה. יש כאן דלתות התאבדות שנפתחות בזווית של 90 מעלות, ואפילו מטריות מובנות בתוך הדלתות - כי הרי ידוע שאבו דאבי סובלת ממונסונים בלתי פוסקים, בדיוק כמו אצל החברים מגודווד.
צילום: יצרן
בפנים, החברים בסין כנראה קיבלו כרטיס אשראי ללא הגבלה והשתגעו לחלוטין. שכחו מפלסטיק ממוחזר או מבד טבעוני שמנסה להרגיש יוקרתי אבל מריח כמו שקית סופר; כאן תקבלו שילוב של אבני חן, עיטורי אבן ירקן צהובה, עבודות רקמה סינית מסורתית בעבודת יד, ושטיחי צמר טהור שמרגישים רכים יותר מהחתול של השכן. הנוסעים מאחור נהנים ממושבי "אפס כבידה" עם עיסוי כמובן, מכני שיודע לפרק לכם את הצורה, מקררים מובנים (כי מי יכול לנסוע בלי שמפניה קרה?) ומערכת שמע מפלצתית של דינאודיו עם לא פחות מ-39 רמקולים. כן, 39. חבל שלא האריכו את המרכב עוד קצת כדי שיהיה מספר עגול.
מתחת לכל השטיחים והפאר הזה, מסתתרת הטכנולוגיה הכי מופרעת של קונצרן BYD: פלטפורמת ה-e4 עם ארבעה מנועים חשמליים נפרדים (אחד לכל גלגל), שמספקת יכולת "סיבוב טנק" על המקום – יעיל מאוד כשאתם תקועים בחניון של קניון איילון עם עודף מכוניות והתחרטתם. בנוסף, יש פה מערכת מתלים הידראולית אקטיבית שסורקת את הכביש מלפנים ואפילו יכולת ציפה במים כי מי לא נכנס עם הרכב לבריכה בטעות. טווח הנסיעה המוצהר על פי התקן הסיני עובר את ה-1,000 קילומטרים.
צילום: יצרן
המחיר הרשמי בסין עומד על כ-2.08 מיליון יואן - שזה סביב ה-311,000 דולר לפני מיסים. כרטיס כניסה יקר להחריד, שמציב אותה ראש בראש מול מותגי העל הוותיקים.
ועדיין, בעולם האולטרה-יוקרה, למסורת, לסמל שעל החרטום ולמורשת של מאה שנים יש משקל שלא תמיד אפשר למדוד בכוח סוס, במספר רמקולים או באורך בסיס הגלגלים. הלקוחות שקונים מכוניות ברמות המחיר האלה מחפשים לעיתים קרובות את האריסטוקרטיה האירופאית המובהקת, ולא בטוח שמישהו שרגיל לניחוח העור של רולס רויס ימהר להחליף את הלוגו המוכר במותג צעיר, מתקדם וטכנולוגי ככל שיהיה.
האם חוקי המשחק של עולם היוקרה עומדים להשתנות, או שהמסורת האירופאית תישאר בלתי מנוצחת? ימים יגידו. דבר אחד בטוח: אף אחד כבר לא יכול להתעלם ממה שקורה במזרח.
צילום: יצרן
