אוקטובר כבר כאן, מה שאומר שהסתיו היה אמור להביא אתו בריזה קלילה, אבל בפועל המעלות עדיין מסרבות לרדת. ואני, בטיפשותי כי רבה, במקום לארוז סוודר ולברוח צפונה לאיזה מג'דל שמס קריר, החלטתי שהכי הגיוני להדרים ישירות לתוך הכבשן של המדבר. למזלי, לא ירדתי דרומה ברגל, אלא בתוך הקוקפיט המשודרג של KGM טורס החדש. אז הפעלתי את המיזוג לרמה המקסימלית, כיוונתי את ההגה לדרום, ויצאתי לבדוק האם מתיחת הפנים האחרונה של רכב הפנאי הקוריאני מצליחה להביא איתה את הבשורה שהייתה כה חסרה לדגם היוצא.
צילום: אוהד אלגוב
המעצבים של KGM (סאנגיונג לשעבר) השכילו לא לגעת יותר מדי במה שכבר עובד מצוין. הטורס שומר על המראה הקשוח, הרבוע והנכון שלו, שמסובב לא מעט ראשים בכביש. יש לו שבכת שיניים בולטת שיותר ממזכירה מותג שטח אמריקאי, ידיות אחיזה מדומות על מכסה המנוע ובליטה עיצובית מאחור שעושה הומאז' לגלגל רזרבי של פעם. השינויים של מתיחת הפנים בחוץ קלים מאוד וכוללים נגיעות קוסמטיות בפגושים ועדכון חיפוי הקורה האחורית (קורה C). מדובר ברכב גדול משמעותית מהמתחרים הישירים בקטגוריית ה-C-SUV, עם אורך של 470 ס"מ שמעניק לו נוכחות כביש ואפקט הגעה של רכב יקר בהרבה.
צילום: אוהד אלגוב
השינוי הגדול והמתבקש
כאן נמצא המהפך האמתי של מתיחת הפנים. הדגם היוצא סבל מהנדסת אנוש מבלבלת ומסך מיזוג תחתון שהיה קשה לתפעול בנהיגה. כעת, כל הדשבורד הוחלף. מול הנהג ניצבים שני מסכים מוקרנים בגודל 12.3 אינץ' כל אחד (עבור לוח המחוונים ומערכת המולטימדיה המרכזית) שמציגים גרפיקה מודרנית וקישוריות אלחוטית מלאה לאפל קארפליי ולאנדרואיד אוטו. אם כי חסרה היתה טעינה אלחוטית לנייד, שכן עדיין צריך כבל. השינוי הכי מבורך? הקוריאנים הקשיבו לביקורות והחזירו פקדים פיזיים, ברורים ונוחים למערכת המיזוג והשמע, מה שמשפר את הנדסת האנוש בעשרות מונים. איכות החומרים בקונסולה המרכזית ועל גבי הדשבורד שודרגה פלאים, אם כי עדיין פחות טובה מהממוצע ובורר ההילוכים הוחלף באחד מודרני ואלגנטי.
צילום: אוהד אלגוב
שיא הפתיחה המהיר מכולם
הטורס מציע מרחב מחיה נהדר לנוסעים. המושבים הקדמיים נוחים ותומכים, אך בסיס המושב מעט קצר והראות החוצה מעט נפגמת בשל מראות צד שצמודות לקורות הקדמיות. ועדיין, גלגל ההגה לא יורד הרבה למטה, מסביר לך בדרכו שכאן יש תנוחת נהיגה גבוהה ממש, ג'יפאית כזאת. האמת, גם הבליטות הרבועות של מכסה המנוע מכניסות לאווירת השטח. הטורס שאיתי הוא ברמת הגימור פרמיום, שזה מציב אותו באמצע בכל הנוגע להיצע הטורס. המושבים בתפעול ידני, ברמת הגימור הגבוהה עוד יותר, הם חשמליים ועם אוורור.
צילום: אוהד אלגוב
המושב האחורי מציע מרווח ברכיים וראש מצוין, כך גם מרווח כפות הרגליים. האחרון כל כך מרשים, שכפות הרגליים צוללות פנימה ואז, מה שפחות נחמד, מרגישים את החיבורים החשמליים שמתחת למושב. באם ישבו שלושה מבוגרים, אלו שבפינות לא יגלו בבסיס המושב מנסה למרכז אותם פנימה. חוץ מזה, תעלת ההינע נמוכה יחסית, זווית משענת הגב ניתנת לכיוון, יש משענת יד בסיסית, יש פתחי מיזוג, יש תאי אחסון, יש צמד שקעי USB-C ויש גם אפשרות ליהנות מגג פנורמי עצום שנפתח. אגב, הווילון של האחרון מחזיק כנראה בשיא הפתיחה המהיר מכולם. לא בדקתי, השערה לא מבוססת שהצחיקה אותי.
תא המטען מציע נפח עצום של כ-600 ליטרים במצב רגיל (וכ-1,660 ליטר עם קיפול המושבים). מדובר במבנה רבוע, עם סף הטענה נוח ורחב, כשהחיסרון העיקרי שלו הוא חוסר בגלגל חלופי. חוץ מזה, יש תאורה, יש וו תליה אחד, יש שקע 12V, אין ווי עגינה. תחת הרצפה אפשרויות אחסון נוספות.
צילום: אוהד אלגוב
פעולה נעימה, אך פחות חסכוני
לטורס שאיתי יחידת הנעה היברידית שמשלבת מנוע 1.5 ליטר טורבו-בנזין (150 כ"ס) יחד עם מנוע חשמלי חזק במיוחד (177 כ"ס) כשההספק המשולב עומד על 204 כ"ס. המערכת משודכת לתיבת הילוכים ייעודית (DHT) והנעה קדמית בלבד. הביצועים – 9 שניות מעמידה למאה קמ"ש.
בפועל, בזכות המנוע החשמלי הדומיננטי, היציאה מהמקום זריזה בהחלט. השתלבויות לכביש המהיר או עקיפות ,מבוצעות בקלות, גם בכביש בינעירוני. עם זאת, תחת עומס כבד ממושך הביצועים יורדים במעט. צריכת הדלק במבחן נעה באזור ה-16.5 קילומטר לליטר. נאה בהחלט.
צילום: אוהד אלגוב
מפתיע היכן שלא מצפים
למרות הלוק הקשוח והקרבי, הטורס הוא רכב פנאי משפחתי מובהק. נוחות הנסיעה בעיר סבירה בלבד על גבול הסבירה מינוס, מעבר על פסי האטה או תיקוני כביש הוא סביר. לא מצטיין לטובה, גם לא נכשל. כיול המתלים מעט נוקשה במהלך הראשוני של הבולמים ולאחר מכן הוא הופך רך משמעותית. בנוסף, שומעים את חיכוך הצמיגים באספלט, דבר מורגש יותר בכביש בינעירוני. שם אגב, נוחות הנסיעה טובה יותר למעט בכביש גלי בו מורגש ריסון חסר. יש זגוגית כפולה בחלונות הקדמיים, ועדיין שומעים רעשי רוח בצורה מוחשית, שכן המרכב רבוע.
צילום: אוהד אלגוב
בשביל המצב יותר מראוי ויש המון בטחון, חלק קשור לכיול המתלים, חלק מהתחושה הג'יפאית שמשקרת. ההתנהגות טובה והרכב זורם בקלילות בשבילים מהודקים, גם בקצב שלא בטוח שהם מיועד לכך. למעשה ככל שהמהירות גוברת כך הרכב מגהץ טוב יותר את השבילים, גם כאלה זרועי אבנים. הפתעה ממש לטובה.
התנהגות הכביש שלו מהנה. הצמיגים צרים יחסית, רק 205 מ"מ של גומי בכל פינה, והם גם ממותג פחות מוכר ועם מקדם חיכוך נמוך (680 טרדוור. דהיינו צמיג ירוק ממש) מה שמפליא קצת לגבי זה ששומעים אותם. אבל היי, לא מעט לזכותם, זה גם גורם לזה שהרכב מגיב להעברות משקל נהדר, גם במהירויות לא גבוהות, עם הידוק ישבן בהרפיה מדוושת התאוצה. האחיזה סבירה בלבד, ההיגוי טוב מאוד, הן משקל ההגה והן המרכוז, והבלימה ממש טובה. גם הנשיכה הראשונית של הבלם.
צילום: אוהד אלגוב
סיכום בקצרה
הטורס אינו מושלם. בידוד רעשי הכביש, איכות החומרים רק סבירה מינוס, המושבים מעט קצרים ובעיר נוחות הנסיעה נוקשת. מנגד, הטורס מציע מרכב ענק, מרחב מרשים, תא מטען גדול במיוחד ומראה שטח ייחודי, כמו גם יחידת כוח היברידית, הנדסת אנוש טובה ומערכות בטיחות, שיחסית, פחות מציקות.
המחיר – 180,000 לרמת הגימור הזו מציב אותו כעסקה טובה בהחלט. ואם תוותרו על גג השמש, תחסכו עוד 10,000 שקלים.
צילום: אוהד אלגוב
