היצע רכבי הכביש-שטח הולך ומצטמצם משנה לשנה משיקולי בטיחות, זיהום אוויר, איסור נסיעה בשטח במקומות מסוימים. רשימת הדגמים כיום כוללת את ג'יפ רנגלר ופורד ברונקו הקשוחים והממוקדים מצד אחד, טויוטה לנד קרוזר/ לקסוס GX, לנד רובר דיפנדר ומרצדס G קלאס הוורסטיליים והמעודנים מצד שני. איפשהו באמצע נמצא אינאוס גרנדיר, שנולד בהשראת לנד רובר דיפנדר המקורי אבל כולל גם פתרונות מעולמות היוקרה. עכשיו, חמש שנים אחרי שהושק בעולם, הוא בדרך לישראל (על אמת).
דגם אחד, סיבוב שני
מי שמעורה בענף הרכב המקומי, יודע כי זאת לא הפעם הראשונה שבה משוחררת לשוק הכרזה על שיווק מותג אינאוס בישראל. הפעם הראשונה הייתה בתחילת 2022, אז קיבלה UMI את הזיכיון. מאוחר יותר גילו ב-UMI את האתגר שבדבר - צורך בהקמת תשתית ייעודית לרכב שפונה לקהל יעד קטן יחסית של מביני עניין שמוכנים לשלם הרבה על רכב. זה אומר הקמת מתחם מכירה נפרד, מערך שיווק ייעודי, מערך טכני ייעודי. זה לא בהכרח משתלב בתכנית העבודה הכללית של קבוצה המורגלת למכור מאות ואלפי כלי רכב בשנה, בוודאי לא כשמדובר בחברה ציבורית עם שדרת ניהול כה גדולה ומורכבת.
צילום: יח"צ | מזכיר דיפנדר - ולא רק במראה
את המלאכה לקחו על עצמם אנשי חברת 'דוד צ'פניק ובניו' - חברה המתמחה בייבוא ומתן שירותי תחזוקה לכלי צמ"ה, מלגזות וכלים חקלאיים. החברה אמנם לא מגיעה מעולמות היוקרה, אך אופי המוצר של אינאוס מתאים מאוד לקהל הלקוחות של החברה - קבלנים, חקלאים, בעלי מקצוע. אנשי שטח קשוחים ומחוספסים אך גם אמידים, שנוהגים ברכבי כביש-שטח מזוודים, מאובזרים ומאובקים כדרך קבע וכדרך חיים. יעד המכירות עדיין מצומצם, אבל לחברה קטנה ופרטית יכול להיות קל יותר להוביל מותג נישה שכבר מחזיקה בקשר עם קהל לקוחות רלוונטי.
למביני עניין
אינאוס אוטומטיב הוקמה ב-2017 ע״י איש התעשייה הבריטי המיליארדר ג׳ים רטקליף, בעליה של קבוצת אינאוס (INEOS, ראשי תיבות שמשלבות בין ערכי החברה ומיקום משרדיה בסקוטלנד). המטרה הייתה לייצר דגם שימשיך את דרכו הרוחנית של לנד רובר דיפנדר המקורי, שייצורו הופסק ב-2016 ומחליפו - כשרוני ככל שיהיה - הפך לרכב כביש-שטח יקר ומתוחכם, שונה במהותו מקודמו. סר רטקליף כל כך אהב את הדיפנדר ההוא שעד שהוא הציע לקנות את זכויות הייצור מלנד רובר, אך נענה בשלילה. גרנדיר מזכיר במופעו ובמבנה המכני הכללי שלו את הדיפנדר ההוא והוא נקרא על שם פאב בלונדון שבו נולד הרעיון לייצור הדגם, תוך שרטוט יצירת שרטוט ראשוני שלו על גבי מפית נייר.
צילום: יח"צ | קווי מתאר נוחים לשרטוט על מפית נייר בעת הצורך
הנה זה בא
אינאוס תציע בישראל את גרנדיר בשתי גרסאות מרכב - מרכב סגור (סטיישן-וואגון) או טנדר כפול קבינה (קווארטרמאסטר); המכניקה דומה, המרכב נבדל בממדים בחלקו האחורי. הדגמים יגיעו לישראל מהמפעל של אינאוס בצרפת (מפעל סמארטוויל, בעבר של סמארט) עם סיווג משקל של 3550 ק״ג; הדבר מרמז על כך שהדגם יגיע בתקינה שאינה אירופית (שם הוא מוצע במשקל 3500 ק״ג משיקולי רישוי) ולכן ככל הנראה משובר יהיה בתקינה אמריקאית/קנדית שממילא יותר מקלה בבסיסה. בישראל, משמעותה של הגדרת משקל זאת מחייבת רישיון משא כבד (C1 או רישיון ב׳ למי שהוציאו עד שנת 2007; בדומה לנד רובר דיפנדר המקורי בישראל ששווק עד שנת 2011) אך מאפשרת לבעלי עסקים לקבל החזר על המע״מ וכן לקבל הכרה על הוצאות התחזוקה. כאן עשוי לבוא לידי ביטוי הרקע של היבואנית החדשה, שעובדת בעיקר ממול חברות וגופים מקצועיים. הסידור הזה גם צפוי לסייע מול רשות המסים בווידוא מתן הזכאות לרוכשי הדגם ולהימנע משידור חוזר של אירוע האמר חשמלי (רכב יוקרה המוגדר כמשאית קלה, אך בפועל שימש כרכב יוקרה).
גרנדיר יוצע בישראל, לפחות בשלב הראשון, רק עם מנוע בנזין 6 צילינדרים בטור של ב.מ.וו (מנוע B58); באירופה מוצע גרנדיר גם עם מנוע דיזל של היצרנית הבווארית שיכול היה להתאים הרבה יותר לקהל היעד המרבה לעבוד עם סולר. מנוע הבנזין מפיק 282 כ״ס ו-45 קג״מ, הרבה פחות ביחס לדגמי ב.מ.וו עכשוויים עם המנוע הזה - אבל הסיבה לכך נעוצה בהתאמת מערכות הגדישה והקירור לתנאי עבודה קשים ושימוש בדלק באיכות נמוכה. במידה והרכב אכן יגיע בתקינה קנדית - מדובר יהיה בגרסה ללא מסנן חלקיקים (GPF/ OPF) מועד לפורענות.
צילום: יח"צ | קוקפיט אמיתי
תיבת ההילוכים בגרנדיר היא של ZF המגיעה קומפלט עם המנוע של ב.מ.וו וכל יחידות הבקרה הנלוות. בגרסת הבנזין מותקנת תיבת 8HP51 הפופולרית, לעומת 8HP76 מחזוקת בדיזל. תיבת ההילוכים מעבירה את הכוח לארבעת הגלגלים דרך דיפרנציאל מרכזי ותיבת העברה של Tremec האמריקאית, עם יחס העברה ארוך יחסית של 2.5:1. מנגד, בזכות הילוך ראשון קצר, יחסי העברה של 4.10:1 בסרנים וגלגלי “33 תקניים במפרט הקנדי (ככל הנראה צמיגים במידה 285/70R17, מדגם BFGoodrich KO2) מתקבל יחס זחילה מצוין - טוב בהרבה משל לנד קרוזר, קרוב יותר לזה של ברונקו בדלנדס או רנגלר רוביקון (בגרסאות עם גלגלי ״33).
הרכב כולו נשען על שלדת סולם עם שני סרנים קשיחים המכילים מנגנוני נעילה אלקטרו-מכניים (של Eaton) לדיפרנציאלים עם שליטה מלאה של הנהג. לגרסת וואגון ממדים דומים לאלו של לנד קרוזר, ברונקו ושות' - 488 ס"מ לאורך, 193 ס"מ לרוחב, 203.5 ס"מ לגובה, בסיס גלגלים של 292 ס"מ. גובה מרווח הגחון 26.4 ס"מ, זווית גישה של 36.2 מעלות, זווית בטן 28.2 מעלות, זווית נטישה 36.1 מעלות - נתונים טובים בהרבה ביחס ללנד קרוזר ומתעלים בחלקם על ברונקו ורנגלר. גרסת הטנדר - קווארטרמאסטר - זהה מכנית אך בעלת מרכב ארוך יותר, עם בסיס גלגלים ארוך יותר וזווית נטישה טובה פחות. הרכב כולו פותח ע"י מגנה שטייר האוסטרית, שאחראית בין היתר על פיתוחו של מרצדס G קלאס.
צילום: יח"צ | מימין - ידית תיבת העברה של בנים, משמאל - ידית הילוכים של בנים מטרוסקסואלים
אם כבר הזכרנו G קלאס, אז בדומה לו גם לגרנדיר פותחה תוספת מאושרת יצרן של סרנים פורטליים מבית Letech הגרמנית, המקנה הגבהת מרכב משמעותית (מרווח גחון של 45 ס"מ במקום 26.4 ס"מ) מבלי לפגוע בגיאומטריית המתלים וההיגוי וגם מפנה מקום לגלגלי "37; זאת בתמורה לרעש רב בנסיעה ועלויות תחזוקה גבוהות. האם תוצע אופציה זאת בישראל? עוד נברר, אבל בהינתן הייעוד וקהל היעד - ראוי שכן.
האבזור
גרנדיר יוצע, בשתי גרסאות המרכב, עם מפרטי אבזור מובחנים בהתאם לייעוד הרכב, בדומה לסידור בפורד ברונקו. ישנם שני מפרטים אבזור לבחירה - Trialmaster ממוקדת עבירות/עמידות, Fieldmaster מהודרת. ב-Trailmaster נעילות דיפרנציאל קדמית + אחורית, צמיגי שטח BFGoodrich All-Terrain KO2, בד ויניל עמיד למים וכתמים (חימום - ניתן להוסיף), רצפת גומי רחיצה עם פקקי ניקוז, שנורקל, מצבר עזר משני (Auxiliary Battery) עם פאנל מתגים (High Load 400W, עד 25A) והכנות חיווט בגג ובתא המטען, חגורת שירות חיצונית על הדלתות, מסילות עיגון פנימיות בתא המטען, סולם גישה אחורי. ב-Fieldmaster - ריפוד עור מלא, מושבים קדמיים עם חימום, חלונות גג "ספארי", שטיחי בד יוקרתיים נשלפים (מעל רצפת הגומי עם פקקי הניקוז); את Fieldmaster אפשר להזמין עם פריטי אבזור לשיפור העבירות, כמו נעילות הדיפרנציאל.
צילום: יח"צ | אינאוס גרנדיר עם סרנים פורטליים. יותר מזה אנחנו לא צריכים
מה שאנחנו חושבים
רכבי כביש-שטח הם מצרך מבוקש מאוד בישראל, בה תרבות הטיולים בשטח פופולרית מאוד. מי ששולט ביד רמה בסגמנט הוא טויוטה לנד קרוזר, שדווקא בדורו העכשווי - היקר מאי פעם - שובר בישראל שיאי מכירות. גם לנד רובר דיפנדר, פורד ברונקו וג'יפ רנגלר נהנים מפופולריות לא מבוטלת - אבל שני האחרונים אלו דגמים נישתיים באופיים שפחות מתאימים לשימוש יום-יומי, גם בקרב משוגעים לדבר. מרצדס G יקר בצורה יוצאת דופן ונושא עמו תדמית יוקרתית שפחות מזוהה עם אנשי עבודה.
גרנדיר לא צפוי לערער על מעמדו של לנד קרוזר - לא בהינתן מחיר של כ-700,000 שקלים, לא בהינתן הצורך ברישיון C1. מצד שני, הוא יהווה תוספת מבורכת לשוק רכבי הכביש-שטח המקומי בכלל ולקהל המטיילים הכבדים בפרט, עם מפרט טכני המזכיר את זה של אגדות השטח הנחשקות ביותר. אנחנו? בשלב זה אנחנו רוצים סיבוב, לא מבטיחים להחזיר.
צילום: יח"צ | בקרוב במעלה הקרוב לביתכם
